הפקעה היא אחד הכלים החזקים שיש למדינה ולרשויות: לקחת קרקע מבעליה, גם בלי הסכמתו, כדי לסלול כביש, לבנות בית ספר או להקים גן ציבורי. לבעלי הקרקע יש זכויות בהליך הזה, ובהן זכות לפיצוי ולפעמים גם זכות להתנגד. במדריך הזה נסביר מתי מותר להפקיע, כמה מהקרקע אפשר להפקיע בלי פיצוי, איך מחושב הפיצוי, ומה עושים כשמקבלים הודעה על הפקעה.
מה זו הפקעה
לפי גלובס, הפקעה היא רכישה של מקרקעין בלי שבעל הקרקע מעוניין למכור, בתנאים שהחוק קובע. אין כאן משא ומתן רגיל בין מוכר לקונה.1 לפי גלובס, יש שלושה חוקים שמסמיכים רשויות להפקיע קרקע לסלילת דרכים: פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) מ-1943, פקודת הדרכים ומסילות הברזל מאותה שנה, וחוק התכנון והבנייה מ-1965.2
הפקעה לפי חוק התכנון והבנייה
ההפקעה הנפוצה ביותר בערים נעשית לפי חוק התכנון והבנייה, בידי הוועדה המקומית. לפי גלובס, היא דו שלבית. קודם משנים את הייעוד של הקרקע לייעוד ציבורי, לפי רשימת הייעודים בסעיף 188 לחוק. רק אחר כך מפקיעים אותה.3
לפי גלובס, סעיף 188 מסמיך את הוועדה המקומית להפקיע מקרקעין שמיועדים לצורכי ציבור. שינוי הייעוד עצמו נחשב פגיעה במקרקעין, ולכן כבר בשלב הזה קמה לבעלים זכות לפיצוי.4 על תוכניות ועל התנגדות להן כתבנו במדריך התנגדות לתוכנית. השלב של שינוי הייעוד הוא הזמן הטוב ביותר להתנגד.
כמה אפשר להפקיע בלי פיצוי
זו השאלה הכי חשובה לבעלי קרקע. לפי מרכז הנדל"ן, לפי חוק התכנון והבנייה החלק שלא חייב בפיצוי הוא עד 40% משטח החלקה. לפי פקודת הקרקעות, החלק שלא חייב בפיצוי הוא עד 25%.5
| החוק | החלק שאפשר להפקיע בלי פיצוי |
|---|---|
| חוק התכנון והבנייה | עד 40% משטח החלקה |
| פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) | עד 25% משטח החלקה |
לכלל הזה יש סייגים. לפי גלובס, בית המשפט העליון קבע בפסק דין הולצמן שכאשר מפקיעים חלקה בשלמותה, הרשות צריכה לשלם פיצוי על מלוא השווי שלה, בלי הפחתה.6 לפי ynet, העליון קבע תקדים נוסף: גם בעל חלקה שחלק קטן ממנה הופקע זכאי ל"פיצוי מן הסבל", כשיתרת החלקה לא הושבחה.7
יש גם הגבלה על הפקעה חלקית. לפי גלובס, סעיף 190(א)(1) לחוק קובע שלא מפקיעים חלק ממגרש, בתשלום או בלי, אם כתוצאה מכך יפחת השווי של יתרת המגרש.8
ההודעות: סעיף 5 וסעיף 7
ההפקעה עצמה מתבצעת לפי הנוהל של פקודת הקרקעות, גם כשהיא נעשית מכוח חוק התכנון והבנייה. בשלב הראשון מתפרסמת הודעה לפי סעיף 5 לפקודה, על הכוונה לרכוש את הקרקע. לפי דף השירות הממשלתי בנושא, אחרי פרסום ההודעה לפי סעיף 5, ובזמנים שקובעות התקנות, בעלי זכות או טובת הנאה בקרקע יכולים לטעון נגד הרכישה לפי סעיף 5א לפקודה.11
השלב הבא הוא הודעה לפי סעיף 7, על מסירת החזקה. לפי חוות דעת שפורסמה באתר הממשלה, הסעיף מאפשר להורות לכל מי שמחזיק בקרקע למסור את החזקה עד מועד שנקבע, שלא יפחת מחודשיים, אלא אם הקרקע דרושה באופן דחוף.9 בהפקעה בלי פיצוי לפי חוק התכנון והבנייה, אותה חוות דעת מציינת שסעיף 190(ב) מאפשר לוועדה המקומית לקחת חזקה אחרי הודעה בכתב של 30 ימים מראש, בלי צורך בצו שיפוטי.9
יש גם הגנה למי שגר בנכס. לפי אותה חוות דעת, סעיף 194 לחוק התכנון והבנייה מחייב את הרשות המפקיעה להעמיד דיור חלופי, בתנאים שנקבעו, והוראה כזו לא קיימת בפקודת הקרקעות.9
מחלוקת על גובה הפיצוי
לרוב, המחלוקת נוגעת לסכום הפיצוי. לפי משרד המשפטים, בשנת 2010 תוקנה פקודת הקרקעות, ובין השאר הוקמה ועדת השגות. התפקיד המרכזי שלה הוא להכריע בסכסוכים על סכום הפיצויים על הפקעת מקרקעין.10 בוועדה יושבים יושב ראש שכשיר להיות שופט שלום, השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מטעמו, ושמאי מכריע.10
לוועדה יש תפקיד נוסף, כשההפקעה מתבטלת. לפי משרד המשפטים, היא מכריעה בסכסוכים כספיים שנובעים מביטול הפקעה, במסגרת הזכות להשבה או הזכות לרכישה מחדש.10 כלומר, כשהרשות לא משתמשת בקרקע למטרה שבשבילה הפקיעה אותה, לפעמים הבעלים הקודמים יכולים לקבל אותה בחזרה.
הפקעה בתוכנית איחוד וחלוקה
הרבה שכונות חדשות נבנות בתוכניות של איחוד וחלוקה: מאחדים חלקות, ומחלקים אותן מחדש למגרשים, חלקם לצורכי ציבור. גם כאן עולה השאלה של 40%. לפי ביזפורטל, בית המשפט העליון דן בתוכנית שבה הוקצו לצורכי ציבור כ-58% מהשטח. השופטת מרים נאור קבעה שכאשר נלקחו יותר מ-40% בלי פיצוי, התוצאה היא זכות לפיצוי, והתוכנית עצמה נשארת בתוקף.12
מה עושים כשמקבלים הודעה על הפקעה
הודעה על הפקעה מגיעה לפעמים שנים אחרי שהתוכנית אושרה, ומפתיעה את הבעלים. כדאי לפעול מהר ובצורה מסודרת:
- לקרוא את ההודעה. לבדוק לפי איזה חוק היא ניתנה, איזה שטח מופקע, ולאיזו מטרה.
- לבדוק את התוכנית. לברר מתי שונה הייעוד, ומה התוכנית קובעת לגבי החלקה כולה.
- לחשב את האחוזים. לבדוק איזה חלק מהחלקה מופקע, והאם עוברים את הסף של 40% או 25%.
- לבדוק את יתרת המגרש. האם ההפקעה פוגעת בשווי של מה שנשאר.
- להזמין שמאי. שמאי מקרקעין יעריך את הפיצוי שמגיע, ואת הפגיעה ביתרה.
- לפנות לעורך דין. עורך דין שמתמחה בהפקעות יבדוק אם אפשר לטעון נגד ההפקעה, ואיך לתבוע פיצוי.
- לשים לב למועדים. גם בטענות נגד הרכישה וגם במסירת החזקה יש מועדים בהודעות.
על שמאי מקרקעין ועל תפקידו כתבנו במדריך שמאי מקרקעין.
הפקעה לעומת היטל השבחה
כדאי להבחין בין שני מצבים הפוכים. בהפקעה, הרשות לוקחת קרקע ופוגעת בבעלים, ולכן לפעמים צריכה לפצות אותם. בהיטל השבחה, תוכנית מעלה את שווי הקרקע, והבעלים משלם לרשות חלק מהעלייה. לפעמים שני הדברים קורים באותה תוכנית: חלק מהקרקע מופקע לכביש, והיתרה מקבלת זכויות בנייה נוספות. בחישוב הכולל צריך להביא בחשבון את שניהם. על ההיטל כתבנו במדריך היטל השבחה.
דוגמה: הרחבת כביש ליד בית פרטי
למשפחת לוי יש בית על מגרש של 800 מ"ר בשכונה ותיקה. תוכנית חדשה מרחיבה את הרחוב, ומשנה את הייעוד של רצועה של 100 מ"ר מהמגרש לדרך. כמה שנים אחר כך מגיעה הודעה לפי סעיף 5, ואחריה הודעה לפי סעיף 7. מדובר בכ-12.5% מהמגרש, פחות מ-40%, ולכן הוועדה טוענת שאין חובה לפצות. המשפחה מזמינה שמאי, שמוצא שההרחבה מקרבת את הכביש לבית ופוגעת בשווי היתרה. עורכת הדין שלהם מגישה דרישה לפיצוי על הפגיעה ביתרה, ומפנה לפסיקה של העליון על פיצוי מן הסבל.
טעויות נפוצות
- להתעלם מהתוכנית שמשנה את הייעוד, ולחכות להודעה על ההפקעה.
- להניח שהפקעה של פחות מ-40% אף פעם לא מזכה בפיצוי.
- לא להזמין שמאי עצמאי.
- להחמיץ מועדים בהודעות.
- לא לבדוק אם ההפקעה פוגעת בשווי היתרה.
הפקעה לכבישים ולרכבות
פרויקטים גדולים של תחבורה מביאים איתם הפקעות רבות. הרחבת כביש, קו רכבת קלה או מחלף חדש עוברים לפעמים דרך מגרשים פרטיים, חנויות וחצרות. לפי ynet, בפסיקה על הפקעות בתוואי הרכבת הקלה, בית המשפט העליון קבע שגם בעל חלקה שחלק קטן ממנה הופקע זכאי לפיצוי מן הסבל, כשיתרת החלקה לא הושבחה. זאת אף שלשון החוק מאפשרת להפקיע עד 40% בלי פיצוי.7
בהפקעות לכבישים חלים לפעמים חוקים אחרים, כמו פקודת הדרכים ומסילות הברזל. לכן כדאי לבדוק בהודעה לפי איזה חוק ההפקעה נעשית, כי הכללים על האחוזים ועל הפיצוי שונים ביניהם.
פגיעה מתוכנית בלי הפקעה
לא תמיד צריך הפקעה כדי שהבעלים ייפגעו. גם תוכנית שמשנה ייעוד, מגבילה בנייה או מעבירה כביש ליד הבית יכולה להוריד את השווי. לפי גלובס, שינוי הייעוד לצורכי ציבור מביא לפגיעה במקרקעין, ולכן קמה לבעלים זכות לפיצוי.4 במקרים כאלה מגישים תביעה לפיצויים לוועדה המקומית, במועדים שהחוק קובע. כדאי לפנות לשמאי ולעורך דין מיד אחרי שהתוכנית מאושרת, כי המועדים להגשה מוגבלים.
מי מעריך את השווי
הפיצוי נקבע לפי שווי הקרקע, והשווי הוא עניין של שמאות. הרשות מזמינה שמאי מטעמה, ובעל הקרקע יכול, וכדאי שיזמין, שמאי משלו. הפערים בין השומות יכולים להיות גדולים, במיוחד כשיש מחלוקת על המועד הקובע, על הייעוד שלפיו מחשבים את השווי, או על הפגיעה ביתרת המגרש. כשאין הסכמה, המחלוקת עוברת לוועדת ההשגות, שבה יושב גם שמאי מכריע.
כדאי לשמור כל מסמך שמראה את המצב לפני התוכנית: תמונות, היתרים, חוזי שכירות והצעות רכישה שהתקבלו. מסמכים כאלה עוזרים לשמאי להראות מה היה השווי של הנכס לפני שהתוכנית פגעה בו.
עוד נקודה חשובה היא המועד הקובע. השווי משתנה עם הזמן, והשאלה לאיזה יום מחשבים אותו יכולה לשנות את הפיצוי בעשרות אחוזים. בהחלטות של ועדת ההשגות מופיע, למשל, מועד קובע שהוא יום פרסום ההודעות לפי סעיפים 5 ו-7, ולמחוברים לקרקע מועד אחר, שהוא יום תפיסת החזקה.13 כדאי לבדוק עם השמאי מה המועד הנכון במקרה שלכם.
לסיכום
הפקעה מאפשרת לרשויות לקחת קרקע לצורכי ציבור, בדרך כלל אחרי שתוכנית משנה את הייעוד שלה. לפי חוק התכנון והבנייה אפשר להפקיע בלי פיצוי עד 40% מהחלקה, ולפי פקודת הקרקעות עד 25%, אבל הפסיקה קבעה סייגים, כמו פיצוי מלא על חלקה שלמה ופיצוי מן הסבל. מחלוקות על הסכום מגיעות לוועדת ההשגות. כדאי לעקוב אחרי תוכניות, לפעול מהר כשמגיעה הודעה, ולהיעזר בשמאי ובעורך דין.
שאלות נפוצות על הפקעה
כמה מהקרקע אפשר להפקיע בלי פיצוי?
לפי מרכז הנדל"ן, לפי חוק התכנון והבנייה עד 40% משטח החלקה, ולפי פקודת הקרקעות עד 25%. כשמפקיעים חלקה בשלמותה, לפי פסק דין הולצמן, משלמים פיצוי על מלוא השווי.
מה זו הפקעה דו שלבית?
בשלב הראשון משנים את הייעוד של הקרקע לייעוד ציבורי בתוכנית. בשלב השני הוועדה המקומית מפקיעה אותה. כבר שינוי הייעוד יכול לזכות את הבעלים בפיצוי.
מי מכריע במחלוקת על פיצויי הפקעה?
לפי משרד המשפטים, ועדת השגות שהוקמה בתיקון לפקודת הקרקעות ב-2010 מכריעה בסכסוכים על סכום הפיצויים על הפקעת מקרקעין.
מה עושים כשמגיעה הודעה על הפקעה?
לבדוק לפי איזה חוק היא ניתנה ואיזה שטח מופקע, לחשב את האחוזים מהחלקה, להזמין שמאי ולפנות לעורך דין שמתמחה בהפקעות, תוך שמירה על המועדים שבהודעה.
אפשר להתנגד להפקעה עצמה?
לפי דף השירות הממשלתי, אחרי פרסום הודעה לפי סעיף 5 לפקודת הקרקעות, בעלי זכות או טובת הנאה בקרקע יכולים לטעון נגד הרכישה לפי סעיף 5א. הזמן הטוב ביותר להתנגד הוא כבר בשלב התוכנית.
תוך כמה זמן צריך למסור את הקרקע?
לפי חוות דעת באתר הממשלה, הודעה לפי סעיף 7 נותנת מועד שלא יפחת מחודשיים, אלא אם הקרקע דרושה באופן דחוף. בהפקעה בלי פיצוי לפי סעיף 190(ב), הוועדה יכולה לקחת חזקה אחרי 30 ימי הודעה.
מה זה פיצוי מן הסבל?
פיצוי שהעליון קבע לבעל חלקה שחלק קטן ממנה נלקח, כשיתרת החלקה לא הושבחה. זה סייג לכלל שמאפשר לקחת עד 40% בלי פיצוי.
מה קורה אם הרשות לא משתמשת בקרקע?
לפעמים קמה לבעלים הקודמים זכות להשבה או לרכישה מחדש. מחלוקת כספית על כך מוכרעת בוועדת ההשגות.
מי יכול להפקיע קרקע?
רשויות שהחוק מסמיך: שר האוצר לפי פקודת הקרקעות, השרים הממונים לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל, והוועדה המקומית לפי חוק התכנון והבנייה, לקרקע שמיועדת לצורכי ציבור.
מה ההבדל בין 40% ל-25%?
לפי מרכז הנדל"ן, חוק התכנון והבנייה מאפשר לקחת בלי פיצוי עד 40% משטח החלקה, ופקודת הקרקעות עד 25%. לכן חשוב לדעת לפי איזה חוק ניתנה ההודעה.
שוכר בנכס זכאי לפיצוי?
זה תלוי בזכויות שלו. לפי חוות דעת באתר הממשלה, סעיף 194 לחוק התכנון והבנייה מחייב את הרשות להעמיד דיור חלופי בתנאים שנקבעו. כדאי לבדוק את המצב הספציפי עם עורך דין.
מה זה המועד הקובע בהפקעה?
היום שלפיו מחשבים את שווי הקרקע לצורך הפיצוי. בהחלטות של ועדת ההשגות הוא נקבע לרוב לפי מועד הפרסום של הודעות ההפקעה.
2. הסמכויות להפקיע קרקע לסלילת דרכים (גלובס)
3. הפקעה דו שלבית לפי חוק התכנון והבנייה (גלובס)
4. סעיף 188 וזכות לפיצוי (גלובס)
5. המדריך להפקעה (מרכז הנדל"ן)
6. הלכת הולצמן ופיצוי על חלקה שלמה (גלובס)
7. הפקעות בתוואי הרכבת הקלה (ynet)
8. סעיף 190(א)(1) והפקעה חלקית (גלובס)
9. קניית חזקה במקרקעין מופקעים, חוות דעת (gov.il)
10. ועדת השגות לעניין פיצויי הפקעה (משרד המשפטים)
11. בקשה להפקעה לפי פקודת הקרקעות (gov.il)
12. איחוד וחלוקה והקצאה מעל 40% (ביזפורטל)
13. החלטת ועדת ההשגות 97-2020 (משרד המשפטים)
זה מידע כללי ולא ייעוץ משפטי או המלצת השקעה. המידע נבדק ב-20.11.2026. מצאתם טעות? כתבו לנו.