רוב מי שקונה דירה בישראל קונה, מבחינה משפטית, זכות חכירה. הקרקע נשארת של המדינה, והדירה רשומה על שם הקונה כחוכר לתקופה ארוכה. ברוב המקרים זה לא מפריע לחיים עצמם: גרים, משכירים, מוכרים ומורישים. ההבדלים מתגלים ברגעים מסוימים, כמו מכירה, משכנתא או סוף תקופת החכירה. מי שקונה דירה בחכירה צריך לדעת איזה חוזה יש על הנכס, ואם הוא מהוון.
למה רוב הדירות עומדות על קרקע בחכירה
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מנהלת כ-93% מהקרקעות במדינה.1 הרשות לא מוכרת את הקרקע. היא מחכירה אותה לתקופה ארוכה, לקבלן או ישירות לרוכשים. רמ"י הוקמה במסגרת רפורמה מ-2009, במקום מינהל מקרקעי ישראל. באותה רפורמה נקבע גם שאפשר להעביר בעלות לחוכרים במגזר העירוני.2
החוזה הנפוץ ברמ"י הוא חכירה ל-49 שנים, עם אפשרות לחדש ל-49 שנים נוספות.3 בפרויקטים חדשים יש גם חוזים ארוכים יותר. במכרזים של מחיר למשתכן, למשל, רמ"י חתמה עם היזמים על חוזי חכירה מהוונים ל-98 שנים, עם אופציה ל-98 נוספות. החכירות האלה נרשמו בטאבו.4
איך רואים את זה בנסח הטאבו
בדירה כזאת, הבעלים הרשום בנסח הוא המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל. הקונה מופיע בחלק של החכירות, עם תאריך סיום החכירה והחלק שלו בנכס. מי שלא מכיר את המבנה מוזמן לקרוא את המדריך איך קוראים נסח טאבו. יש גם דירות שעוד אין להן רישום בטאבו. את הזכויות בהן מנהלת רמ"י או חברה משכנת. במקרים כאלה בודקים את הזכויות באישור זכויות מרמ"י, כי אין נסח להוציא.
שני פרטים בנסח חשובים במיוחד: מתי מסתיימת תקופת החכירה, ואם יש הערה שמתירה להעביר את הזכויות בלי אישור רמ"י. הפרט השני משפיע ישירות על התהליך של המכירה.
חוזה מהוון וחוזה לא מהוון
זה ההבדל הכי חשוב בדירה בחכירה. בחוזה מהוון, החוכר שילם מראש את דמי החכירה לכל תקופת החכירה או ליתרת התקופה.5 בחוזה לא מהוון, החוכר משלם דמי חכירה שנתיים, שמכונים דח"ש.
| נושא | חוזה מהוון | חוזה לא מהוון |
|---|---|---|
| תשלום שוטף לרמ"י | אין | דמי חכירה שנתיים |
| במכירה | בלי דמי הסכמה | משלמים דמי הסכמה |
| אישור רמ"י להעברה | בחלק מהמקרים לא נדרש | נדרש |
| הקניית בעלות בלי תשלום | אפשרית בדירות בבנייה רוויה | רק אחרי היוון |
חוכר עם חוזה לא מהוון יכול להוון אותו. היוון הוא תשלום חד פעמי מראש של דמי החכירה. אחריו כבר לא צריך לשלם דמי חכירה שנתיים, וגם לא דמי הסכמה במכירה.6 רמ"י מאשרת היוון רק כשהחוכר לא מפר את החוזה, למשל בשימוש שלא מתאים למטרת החכירה, בחובות, בחריגות בנייה או בפלישה.6
למה בדירות ישנות החוזה לרוב לא מהוון
ההבדל בין חוזים מהוונים ללא מהוונים הוא בעיקר עניין של תקופה. בעבר המדינה גבתה מהחוכרים תשלום ראשוני, ובנוסף דמי חכירה שנתיים. בספטמבר 1973 החליטה מועצת מקרקעי ישראל לשנות את השיטה בשיכונים ציבוריים: מתחילת 1974 המינהל גובה מראש דמי חכירה לכל תקופת החכירה, בשיעור של 91% מערך הקרקע. במאי 1976 הוחלט שגם מי שחכר קרקע לפני 1974 יוכל להוון את דמי החכירה השנתיים ליתרת התקופה.11
בפועל, הרבה דירות בשיכונים ותיקים נשארו עם חוזה לא מהוון, כי הדיירים לא ביצעו היוון. בדירות שנבנו בעשורים האחרונים החוזה בדרך כלל מהוון כבר מההתחלה, דרך הקבלן. לכן בדירה ישנה במיוחד כדאי לשאול את השאלה הזאת כבר בפגישה הראשונה עם המוכר.
מה קורה כשמוכרים דירה בחכירה
מי שמחזיק זכויות במקרקעי ישראל ורוצה להעביר אותן, צריך באופן עקרוני את הסכמת רמ"י.7 בנכס לא מהוון, ההסכמה כרוכה בתשלום דמי הסכמה. הסכום משקף את החלק של רמ"י בעליית ערך הקרקע, בין המועד שבו נרכשו הזכויות לבין מועד ההעברה. בנוסף צריך לסגור חובות של דמי חכירה שנתיים, אם יש כאלה.8
יש מקרה שבו לא צריך אישור בכלל: דירת מגורים מהוונת במגזר העירוני, שרשומה בטאבו, ושיש בנסח שלה הערה שאין מגבלה על העברת זכויות ועל ירושה.8 בדירה כזאת המכירה מתנהלת כמעט כמו בדירה בבעלות.
רמ"י גם יכולה לסרב להעברה. כשתנאי הסכם הפיתוח או חוזה החכירה הופרו, למשל בבנייה בלי אישור, היא לא תאשר את ההעברה. קודם צריך לתקן את ההפרות או להסדיר אותן.8 לכן בדירה בחכירה כדאי לבדוק לפני החתימה גם את מצב הבנייה בפועל, ולהשוות אותו להיתר.
מתנה וירושה של דירה בחכירה
הכללים של רמ"י לא חלים רק על מכירה. בקובץ ההחלטות של מועצת מקרקעי ישראל, העברת זכויות מוגדרת כהעברה של זכות בקרקע לאחר בכל דרך, בתמורה או בלי תמורה.5 כלומר גם הורים שמעבירים דירה לילד, או בני זוג שמעבירים חלק בדירה ביניהם, צריכים לבדוק אם נדרש אישור של רמ"י. על הצד המיסויי של העברה כזאת אפשר לקרוא במדריך העברת דירה לילדים.
בירושה הדרך מתחילה בצו ירושה או בצו קיום צוואה. אחר כך היורשים צריכים לרשום את הזכויות על שמם. בדירה מהוונת שרשומה בטאבו עם הערה שאין מגבלה על העברת זכויות ועל ירושה, אין צורך באישור רמ"י.8 כשרמ"י מנהלת את הזכויות בדירה, רושמים אותן מול רמ"י עצמה. כדאי לא לדחות את הרישום לשנים, כי בלי רישום מסודר קשה למכור את הדירה או לקחת עליה משכנתא.
סוף תקופת החכירה: יובל חכירה
בסוף 49 השנים צריך לחדש את החכירה. לחידוש קוראים יובל חכירה, והוא מאריך את החכירה ב-49 שנים מהמועד שבו הסתיימה התקופה המקורית.5 אפשר לבקש חידוש מוקדם, כשנותרו פחות משמונה שנים לסיום התקופה. במקרה כזה התקופה הנוספת מתחילה מיום תשלום דמי ההיוון.6
החידוש לא קורה מעצמו. מי שקונה דירה שתקופת החכירה שלה עומדת להסתיים, צריך לברר מראש מה יעלה החידוש ומי משלם אותו, המוכר או הקונה. את זה כדאי לכתוב בחוזה המכר עצמו.
הקניית בעלות: מתי הדירה הופכת לבעלות
הרפורמה של 2009 אפשרה לחלק מהחוכרים לקבל בעלות בקרקע. לפי נוהל רמ"י 90.01B, דירות בבנייה רוויה עם חוזה חכירה מהוון זכאיות להקניית בעלות בלי תשלום.9 בנייה רוויה היא, לפי הנוהל, בניין מגורים של לפחות שתי קומות ולפחות ארבע דירות, עם דירה אחת לפחות בכל קומה.
בבית צמוד קרקע המצב שונה. מגורים בבנייה נמוכה ששטח העסקה שלהם עד 280 מ"ר מקבלים את ההקניה בלי תשלום. בשטח גדול יותר יש תשלום: 4.5% מערך הקרקע בין 280 ל-540 מ"ר, ו-9% בין 540 מ"ר לדונם, מחוץ לאזורי עדיפות לאומית.9 בחלק מהנכסים אי אפשר לרשום בעלות בטאבו, ואז החכירה משודרגת לזכות שנקראת שדרוג חכירה.9 לפי רמ"י, חכירה משודרגת נותנת את רוב ההטבות של בעלות בלי הרישום כבעלים.10
ההבדל המעשי מורגש בעסקאות הבאות. אחרי הקניית בעלות אפשר לבצע עסקאות בנכס בלי אישור או הסכמה של רמ"י. מי שקיבל רק שדרוג חכירה ימשיך להזדקק לשירותי רמ"י בחלק מהפעולות שירצה לעשות בנכס.10
הקניית הבעלות היא זכות ולא חובה. חוכר יכול לוותר עליה גם כשהיא מוצעת לו בלי תשלום.9 מי שבכל זאת רוצה בעלות, מגיש בקשה דרך האזור האישי באתר רמ"י או בדואר רשום למרחב שבו נמצא הנכס.10
משכנתא על דירה בחכירה
בנקים נותנים משכנתא גם על דירה בחכירה. המשכנתא היא שעבוד של זכויות הבעלות או החכירה במקרקעין, והבנק רושם אותה בשטר משכנתא.13 כשהדירה רשומה בטאבו כחכירה, התהליך כמעט זהה לדירה בבעלות.
כשאין לדירה רישום בטאבו ורמ"י מנהלת את הזכויות, הבנק צריך מסמך נוסף. רמ"י מנפיקה כתב התחייבות לרישום משכנתא לנכסים שהיא מנהלת ושאינם רשומים בטאבו או בחברה משכנת. בכתב הזה רמ"י מתחייבת לא לרשום את הזכויות בטאבו בלי שתירשם יחד איתן המשכנתא לטובת הבנק. היא גם מתחייבת לא לאשר העברת זכויות בלי הסכמת הבנק.12 את הבקשה מגישים דרך האזור האישי באתר רמ"י.
בבנק לאומי, למשל, רשימת המסמכים לדירה כזאת כוללת שלושה פריטים עיקריים: אישור זכויות עדכני מרמ"י, התחייבות לרישום משכנתא מהגוף הרושם, ומשכון זכויות ברשם המשכונות.14 כדאי לבקש את אישור הזכויות מוקדם, כי בלעדיו הבנק לא יעביר את הכסף.
דירה בחכירה בבניין שעובר התחדשות עירונית
בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי עולה לפעמים השאלה מי חותם מול היזם, החוכר או בעל הקרקע. לפי מאמר במרכז הנדל"ן, בית משפט ברמת גן פסק לטובת החוכר לדורות כבעל הזכויות בקרקע, כולל זכויות הבנייה. כותב המאמר רואה בחכירה לדורות מעין בעלות.3 כדאי שעורך הדין של הדיירים יבדוק את חוזה החכירה של כל דירה. זה חשוב במיוחד בבניינים ישנים עם חוזים לא מהוונים.
מה לבדוק לפני שקונים דירה בחכירה
- סוג החוזה: מהוון או לא מהוון. בחוזה לא מהוון כדאי לברר מראש כמה יעלו דמי ההסכמה, ולהחליט בחוזה מי משלם.
- מועד סיום החכירה: אם נשארו פחות משמונה שנים, אפשר לבקש חידוש מוקדם, והעלות צריכה להיכנס למחיר.
- הערות בנסח: הערה שמתירה העברה בלי אישור רמ"י מקצרת את התהליך. כדאי לבדוק גם הערות אזהרה ושעבודים.
- הפרות בנייה: תוספות שנבנו בלי היתר יכולות לעכב את אישור ההעברה ברמ"י.
- אישור זכויות: בדירה שלא רשומה בטאבו, מבקשים אישור זכויות עדכני מרמ"י ומוודאים שהשם של המוכר מופיע בו.
- זכאות להקניית בעלות: אם הדירה בבניין רווי ובחוזה מהוון, היא כנראה זכאית לבעלות בלי תשלום. אפשר לבדוק את זה מול רמ"י.
שאלות לשאול את המוכר
הרבה מוכרים לא יודעים בעל פה מה כתוב בחוזה החכירה שלהם. כדאי לבקש מהם מראש את המסמכים, ולשאול:
- החוזה מהוון? אם כן, מתי הוא הוון?
- מתי מסתיימת תקופת החכירה?
- יש חוב של דמי חכירה שנתיים?
- נבנו בדירה תוספות? אם כן, יש להן היתר?
- איפה רשומות הזכויות: בטאבו, ברמ"י או בחברה משכנת?
התשובות קובעות כמה זמן תימשך העסקה וכמה כסף צריך להוסיף מעבר למחיר. עדיף לקבל אותן לפני שמגיעים לשלב של זיכרון דברים.
דוגמה: שתי דירות באותו רחוב
דנה ויואב מתלבטים בין שתי דירות דומות באותו רחוב. בראשונה חוזה חכירה מהוון, הדירה רשומה בטאבו ויש בנסח הערה שאין מגבלה על העברת זכויות. בשנייה החוזה לא מהוון, והמוכרים משלמים דמי חכירה שנתיים.
בדירה הראשונה המכירה יכולה להתנהל בלי אישור רמ"י. בשנייה צריך הסכמה של רמ"י ותשלום דמי הסכמה, ואם יש חוב של דמי חכירה, צריך לסגור גם אותו. עורכת הדין שלהם ממליצה לבקש מהמוכרים בדירה השנייה לשלם את דמי ההסכמה, או להוריד מהמחיר את העלות המשוערת. היא גם מציעה לבדוק מתי מסתיימת החכירה בשתי הדירות, כדי שלא יתגלה תשלום על חידוש אחרי הקנייה.
טעויות נפוצות
- להניח שכל דירה בחכירה היא בעייתית. רוב הדירות במדינה הן כאלה, וחוזה מהוון ארוך דומה מאוד לבעלות בשימוש היומיומי.
- לא לבדוק את מועד סיום החכירה, ולגלות אחרי הקנייה שצריך לשלם על חידוש.
- לחתום על חוזה מכר בלי לקבוע מי משלם את דמי ההסכמה בחוזה לא מהוון.
- לחשוב שהקניית בעלות קורית אוטומטית. צריך להגיש בקשה, והיא לא חובה.
קונים דירה חדשה במחיר מופחת? כדאי לקרוא גם את המדריך על דירה בהנחה, כי שם חוזי החכירה ארוכים במיוחד. מדריך כללי לתהליך הקנייה נמצא במדריך קניית דירה.
דירה בחכירה מרמ"י היא המצב הרגיל בישראל. מה שקובע הוא סוג החוזה: בחוזה מהוון כמעט אין תשלומים נוספים, ובדירות בבניין רווי אפשר גם לקבל בעלות בלי תשלום. בחוזה לא מהוון צריך לקחת בחשבון דמי הסכמה במכירה ודמי חכירה שנתיים. לפני קנייה כדאי לבדוק בנסח ובאישור מרמ"י את סוג החוזה, את מועד סיום החכירה ואת ההערות. ההחלטות והנהלים של רמ"י מתעדכנים מדי פעם, ולכן לפני עסקה כדאי לבדוק את הנוסח העדכני.
שאלות נפוצות על דירה בחכירה
מה ההבדל בין דירה בחכירה לדירה בבעלות?
בדירה בחכירה הקרקע שייכת למדינה, והרוכש מחזיק בזכות חכירה לתקופה ארוכה, בדרך כלל 49 שנים עם אפשרות לחידוש. בשימוש היומיומי ההבדל קטן, אבל במכירה ובסוף תקופת החכירה יש כללים של רמ"י.
מה זה חוזה חכירה מהוון?
חוזה שבו דמי החכירה שולמו מראש לכל תקופת החכירה או ליתרת התקופה. בחוזה כזה אין דמי חכירה שנתיים, ובמכירה לא משלמים דמי הסכמה.
מתי משלמים דמי הסכמה?
כשמעבירים זכויות בנכס לא מהוון. הסכום משקף את החלק של רמ"י בעליית ערך הקרקע, בין מועד רכישת הזכויות למועד ההעברה.
מה קורה בסוף 49 שנות החכירה?
מחדשים את החכירה ל-49 שנים נוספות, בהליך שנקרא יובל חכירה. אפשר לבקש חידוש מוקדם כשנותרו פחות משמונה שנים לסיום התקופה.
האם אפשר לקחת משכנתא על דירה בחכירה?
כן. הבנק רושם משכנתא על זכות החכירה. אם הדירה עדיין לא רשומה בטאבו, צריך גם אישור זכויות מרמ"י וכתב התחייבות לרישום משכנתא.
האם אפשר להפוך דירה בחכירה לבעלות?
כן, בחלק מהמקרים. לפי נוהל רמ"י, דירה בבנייה רוויה בחוזה מהוון זכאית להקניית בעלות בלי תשלום. ההקניה היא זכות ולא חובה, וצריך להגיש עליה בקשה.
2. מבקר המדינה: בחינת יישום הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל
3. מרכז הנדל"ן: חכירה ל-49 שנים וחוכר לדורות בהתחדשות עירונית
4. ביזפורטל: חוזי חכירה 98+98 שנים במכרזי מחיר למשתכן
5. קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל: הגדרות חכירה מהוונת ויובל חכירה
6. חידוש חכירה במסגרת יובל והיוון חכירה (רמ"י)
7. רמ"י: נוהל 90.03B, העברת זכויות במגזר העירוני
8. בקשה להעברת זכויות, דמי הסכמה וחריגים (רמ"י)
9. רמ"י: נוהל 90.01B, הקניית בעלות או שדרוג זכות חכירה
10. בקשה לרכישת זכות הבעלות במקרקעין (רמ"י)
11. מבקר המדינה: חישוב דמי חכירה שנתיים, דמי הסכמה והיוון
12. רמ"י: התחייבות לרישום משכנתא
13. בנק הפועלים: הביטחונות הנדרשים לקבלת משכנתא
14. בנק לאומי: רשימת ביטחונות לפי מצב רישום הנכס
זה מידע כללי ולא ייעוץ משפטי או המלצת השקעה. המידע נבדק ב-21.11.2026. מצאתם טעות? כתבו לנו.