דייר סרבן בפינוי בינוי: הרוב הדרוש ומתי הסירוב סביר

מתי אפשר לתבוע בעל דירה שמסרב לחתום, מה בתי המשפט קיבלו כסירוב סביר ומה לא, מה בית המשפט יכול להורות, וההגנה לדיירים מבוגרים.
צוות נדל"ן בפשטותנבדק מול מקורות רשמיים

בכתבה הזו

דייר סרבן הוא בעל דירה שמסרב לחתום על פרויקט התחדשות עירונית, כשרוב שכניו כבר חתמו. בפינוי בינוי, אם לפחות 66% מבעלי הדירות במתחם חתמו, ולפחות 60% בכל בניין, אפשר לתבוע אותו בבית המשפט.1 בית המשפט בודק דבר אחד: האם הסירוב סביר. אם לא, הוא יכול לאכוף עליו את העסקה ולחייב אותו בפיצויים.2

הרוב שצריך כדי לתבוע

עד 2021 נדרש רוב של 80%. התיקון לחוק הוריד את הרף ל-66% מבעלי הדירות במתחם, וקבע מינימום של 60% בכל בניין. הוא גם ביטל את הדרישה הנפרדת לרוב בבעלות על הרכוש המשותף.13 בחבילת התיקונים שאישרה אז ועדת השרים נכלל גם כלל נוסף: בעל דירה שביצע בה עבירת בנייה לא נכלל במניין הדרוש לתביעה.4

סירוב סביר וסירוב לא סביר

החוק לא נותן רשימה סגורה. בתי המשפט והמפקחים בנו אותה לאורך השנים, מתיק לתיק.2

סירוב שבתי המשפט קיבלו

הפרויקט לא כדאי כלכלית. אין דיור חלופי בזמן הבנייה. הערבויות לא מספיקות. הדייר מקבל פחות משכניו בלי הצדקה. יש ספק אמיתי ביכולת הכספית של היזם. נציגות הדיירים פעלה בחוסר תום לב.2

סירוב שבדרך כלל לא מתקבל

רצון לקבל יותר מכולם בלי סיבה עניינית. סכסוך אישי עם שכן או עם חבר הנציגות. התנגדות כללית לשינוי, כשהוצעו לדייר פתרונות סבירים. ניסיון להשתמש בחתימה כדי לסחוט את היזם.2

מקרה בדוי

בבניין של 24 דירות חתמו 18 בעלי דירות, כלומר 75%. משה מהקומה השנייה מסרב, כי לפי ההסכם הוא מקבל דירה קטנה בעשרה מטרים מזו של השכן ממול, למרות שהדירות שלהם זהות. סירוב כזה יכול להיחשב סביר. לעומתו, רחל מסרבת כי היא דורשת חניה כפולה שאף שכן לא קיבל, בלי סיבה מיוחדת. כאן הסיכוי גבוה שבית המשפט יקבע שהסירוב לא סביר.

מה בית המשפט יכול לעשות

תיקון 6 לחוק, מ-2018, הרחיב את הסמכויות. כשבית המשפט מוצא שהסירוב לא סביר, הוא יכול:2

  • להורות שהעסקה תתבצע, ולמנות עורך דין או רואה חשבון שיחתמו בשם הדייר.
  • להורות על פינוי הדירה, כדי שהבנייה תוכל להתחיל.
  • לחייב את הדייר בפיצויים לשאר בעלי הדירות על הנזק שגרם.

אותו תיקון גם הקדים את הזמן שבו אפשר לפתוח בהליך: כבר אחרי שהתוכנית המפורטת אושרה. מצד שני הוא הטיל חובות על היזם, למשל לכנס אסיפה של בעלי הדירות ולהציג להם את עיקרי ההצעה לפני החתימה.2

דייר מבוגר: הגנה מיוחדת

החוק מבחין בין סירוב רגיל לבין סירוב של בעל דירה מבוגר. כדי שבעל דירה מבוגר ייחשב דייר סרבן, היזם צריך להציע לו קודם חלופות שהחוק מפרט, למשל דיור מוגן, דירה קטנה יותר או תשלום במקום דירה. אם החלופות האלה לא הוצעו, הסירוב שלו נחשב סביר.25

אם אתם הצד המסרב

לא כל סירוב הוא סחטנות. לפעמים דייר אחד רואה בעיה שאחרים פספסו: יזם חלש, ערבויות חסרות או חלוקה לא שוויונית. מה שעוזר הוא לכתוב את ההסתייגויות ולשלוח אותן לנציגות ולעורך הדין של הבניין. הצעה ברורה מה צריך לשנות מראה שהסירוב ענייני, וזה בדיוק מה שבית המשפט יבדוק. את המדריך הכללי לפרויקט, כולל הערבויות שמגיעות לכל דייר, תמצאו במדריך פינוי בינוי.

מה קרה בתיקים אמיתיים

הפסיקה מראה שבית המשפט או המפקח בודקים את שני הצדדים: גם את מי שמסרב, וגם את היזם ואת ההסכם. שלוש דוגמאות מהשנים האחרונות, כולן בפרויקטים של תמ"א 38:

  • יזם בלי ניסיון. המפקח על המקרקעין בחולון דחה תביעה של 13 בעלי דירות בבת ים נגד שכנים שסירבו. הנימוק: ליזם, שהיה גם אחד מבעלי הדירות, לא היו ניסיון ואיתנות כלכלית, והייתה סכנה בטיחותית צפויה בתכנון.6
  • תביעה מוקדמת מדי. 64 בעלי דירות בחולון תבעו 11 שכנים, בזמן שעררים על ההיתר עוד היו בדיון. התברר שחלק מהתובעים בעצמם התנגדו לפרויקט, והם חויבו לשלם 3,600 ש"ח הוצאות.7
  • סירוב שנדחה. בתל אביב 18 בעלי דירות תבעו דייר אחד, אחרי שכל השאר חתמו על הסכם עם תוספת שטח, מרפסת וממ"ד. המפקחת אכפה עליו לחתום.8

כל שלוש הדוגמאות הן מתמ"א 38, שבה התביעה מוגשת למפקח על רישום המקרקעין. בפינוי בינוי התביעה מוגשת לבית המשפט, לפי חוק פינוי ובינוי. גם שם השאלות דומות: האם הסירוב סביר, והאם היזם וההסכם ראויים.

המסקנה המעשית: מי שתובע צריך להגיע עם יזם חזק, הסכם מסודר ותהליך הוגן. מי שמסרב צריך להגיע עם נימוק ענייני ומתועד.

לפני שהולכים לבית המשפט

תביעה נגד שכן היא צעד קשה, והיא גם לוקחת זמן. ברוב הבניינים כדאי לנסות קודם כמה צעדים:

  • פגישה אישית עם הדייר, כדי להבין מה מפריע לו באמת. לפעמים זו שאלה של דיור חלופי, של קומה או של מחסן.
  • הצגת חוות דעת של שמאי ושל עורך הדין של הבניין, שמסבירות את ההסכם בשפה פשוטה.
  • גישור. מגשר שמכיר התחדשות עירונית יכול להציע פתרון שכל הצדדים יכולים לחיות איתו.
  • תיעוד. שומרים כל הצעה שניתנה לדייר וכל תשובה שלו. אם התיק יגיע לבית המשפט, התיעוד הזה יראה שהתהליך היה הוגן.

מי משלם את ההוצאות

הליך משפטי עולה כסף לשני הצדדים: שכר טרחה, שמאי וחוות דעת. בית המשפט יכול לחייב את הצד שהפסיד בהוצאות, כפי שקרה בתיקים שלמעלה. דייר שסירובו נקבע לא סביר עלול לשלם גם פיצויים על העיכוב.2 מצד שני, בעלי דירות שתבעו בלי הצדקה עלולים לשלם הוצאות לדייר שתבעו. לכן שני הצדדים צריכים ייעוץ משפטי לפני שמתחילים. כדאי לשאול מראש כמה ההליך צפוי לעלות, ומי משלם את שכר הטרחה של עורך הדין שמגיש את התביעה, היזם או בעלי הדירות.

דייר סרבן שמשכיר את הדירה

לפעמים מי שמסרב הוא בעל דירה שלא גר בה, ומשכיר אותה. הסיבות שלו שונות: הוא מפסיד שכירות בזמן הבנייה, או מעדיף למכור. גם במקרה כזה בודקים אם הסירוב סביר. פתרון נפוץ הוא שהיזם יציע לו פיצוי על אובדן השכירות, או אפשרות למכור את הזכויות במחיר מוסכם.

הממונה על פניות דיירים: כתובת לפני בית המשפט

הרבה סכסוכים בפרויקטים של התחדשות עירונית מתחילים בתחושה של דיירים שמשהו בהחתמה לא היה תקין. לזה יש כתובת: הממונה על פניות דיירים ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית. התפקיד שלו הוא לברר פניות של דיירים בעניינים שנוגעים למיזמי התחדשות עירונית, למשל התנהלות של מארגן, יזם, מינהלת עירונית, או עורך הדין שמייצג את הדיירים.9

הפנייה מוגשת בטופס מקוון, עם פרטים כמו שם המארגן או היזם, מועד החתימה ומי נכח בה. הממונה צריך לפרסם החלטה תוך 90 יום מהגשת הפנייה. החלטה שקובעת שהפנייה מוצדקת בגלל הפרה של הוראת דין משמשת ראיה לכאורה בכל הליך משפטי.9 כלומר, דייר שהוחתם בלחץ או בלי הסבר יכול להגיע לבית המשפט עם החלטה רשמית ביד.

כדאי להגיש פנייה מסודרת וממוקדת. באחת ההחלטות ביקש הממונה שהפנייה תתאר את ההפרה בשני עמודים לכל היותר, ותצורף אליה כל אסמכתא רלוונטית: ההסכם, ייפויי הכוח וההתכתבויות.11

חשוב לדעת גם מה הממונה לא עושה. מההחלטות שפורסמו עולה שהוא לא מתערב בטענות מסחריות על כדאיות העסקה או על גובה התמורה, ולא מורה ליזם איך לנהל את העסקים שלו.10 הוא מטפל בהפרות של החוק: החתמה לא תקינה, הסתרת מידע, לחץ, או ייצוג פגום. מחלוקת על התמורה עצמה נשארת למשא ומתן, ובמקרה הצורך לבית המשפט.

לפני שקוראים לשכן "סרבן"

בפועל, הרבה דיירים שמכונים סרבנים הם דיירים עם חשש שלא קיבל תשובה. מבוגר שלא רוצה לעבור דירה פעמיים, משפחה עם ילד עם מוגבלות שצריכה דירה בקומה נמוכה, בעל דירה שהשקיע בשיפוץ ומרגיש שהתמורה לא משקפת אותו. לפני שפונים לבית המשפט, שווה לשבת עם הדייר ולשמוע מה בדיוק מפריע לו.

מה שעוזר בדרך כלל: לבקש מהיזם התאמה ספציפית בהסכם, כמו דירה בקומה מסוימת, חניה נגישה או דיור חלופי קרוב, ולהציע גישור מקצועי לפני תביעה. תביעה נגד דייר לוקחת זמן ועולה כסף, וגם אם היא מצליחה, הפרויקט מתעכב בינתיים. ומעבר לזה, שכנים ממשיכים לגור יחד גם אחרי פסק הדין, ולפעמים גם אחרי שהבניין החדש עומד.

כשבבניין יש דייר מוגן או שוכר

לא כל מי שגר בבניין הוא בעל דירה. דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר הוא לא "דייר סרבן" במובן של החוק, כי הוא לא בעל הדירה, אבל אי אפשר לפנות אותו בלי הליך נפרד וסידור חלוף או פיצוי. על זה פירטנו במדריך על דמי מפתח ודייר מוגן. שוכר רגיל, לעומת זאת, יוצא בסוף תקופת השכירות, ובעל הדירה הוא שצריך לתאם את זה עם היזם.

שאלות נפוצות על דייר סרבן

מה נחשב סירוב סביר של דייר סרבן?

למשל: הפרויקט לא כדאי כלכלית, היזם לא הציע דיור חלופי או ערבויות מספיקות, הדייר מקבל פחות משכניו, או שיש ספק אמיתי ביכולת הכספית של היזם. גם מצב אישי, כמו מוגבלות שלא קיבלה פתרון, יכול להצדיק סירוב.

האם אפשר להכריח דייר לחתום?

בית המשפט יכול לאכוף את העסקה ולמנות עורך דין או רואה חשבון שיחתום במקום הדייר. הוא יכול גם להורות על פינוי הדירה, אם הסירוב לא סביר.

כמה זמן לוקחת תביעה נגד דייר סרבן?

החוק לא קובע לוח זמנים קבוע. מאז תיקון 2018 אפשר להתחיל את ההליך כבר אחרי אישור התוכנית המפורטת. זה מקצר את הזמן הכולל.

האם דייר סרבן משלם פיצויים?

כן, אם בית המשפט קבע שהסירוב לא סביר. הדייר יכול להיות אחראי בנזיקין לשאר בעלי הדירות, על הנזק שגרם בעיכוב הפרויקט.

האם החוק על דייר סרבן חל גם על תמ"א 38?

גם בתמ"א 38 אפשר לפנות נגד דייר שמסרב, אבל לא לבית המשפט: התביעה מוגשת למפקח על רישום המקרקעין, והרוב הדרוש נקבע בחוק אחר. בפרויקטים חדשים המסלול הזה פחות רלוונטי, כי תמ"א 38 פקעה.

דייר סרבן יכול לחתום באמצע ההליך?

כן. דייר יכול לחתום בכל שלב, ולפעמים ההליך עצמו מביא להסכמה. אחרי שחתם, אין צורך בפסק דין שיחייב אותו, אבל שאלת ההוצאות שכבר נגרמו יכולה להישאר פתוחה.

מה זה דייר סרבן?

בעל דירה שמסרב לחתום על פרויקט התחדשות עירונית, כשרוב השכנים כבר חתמו. אם הסירוב לא סביר, אפשר לתבוע אותו, ובית המשפט יכול לאכוף עליו את העסקה ולחייב אותו בפיצויים.

איך מגישים תלונה לממונה על פניות דיירים?

בטופס מקוון באתר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, עם פרטי המארגן או היזם, מועד החתימה ומי נכח בה. ההחלטה מתפרסמת תוך 90 יום, והחלטה שהפנייה מוצדקת משמשת ראיה לכאורה בבית המשפט.

מה ההבדל בין מארגן ליזם?

מארגן הוא מי שמחתים את הדיירים בשלב מוקדם, ואחר כך מביא יזם שיבצע את הפרויקט. היזם הוא מי שבונה ונותן את הערבויות. עבודת המארגנים מוסדרת בחוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז-2017, והממונה על פניות דיירים מברר גם תלונות עליהם.

האם הממונה על פניות דיירים יכול לבטל הסכם תמ"א 38?

לפי ההחלטות שהממונה פרסם, הסמכות שלו לבטל הסכמי תמ"א 38 קבועה בסעיף 5ד לחוק החיזוק. הוא מפעיל אותה כשיש הפרה של הוראות החוק. מחלוקת על כדאיות העסקה לא מספיקה.

דייר מבוגר בבניין שלנו מסרב. מה עושים?

קודם בודקים אם היזם הציע לו את החלופות שהחוק מחייב לבעלי דירות בני 70 ומעלה, כמו מעבר לדיור מוגן או דירה חלופית. בלי הצעה כזאת, הסירוב שלו נחשב סביר, ותביעה נגדו לא תצליח.